ג'ורג סעדה נ. מדינת ישראל - משרד הביטחון 

 בית המשפט העליון בירושלים

ע"א  4471/08 - ג'

בפני:  כבוד הרשמת גאולה לוין

המערערים:
1. ג'ורג' סעדה
2. נג'ואה סעדה
3. מריאן סעדה
4. עזבון המנוחה קריסטין ג'ורג' סעדה

המשיבה:
מדינת ישראל - משרד הביטחון                                      

בקשה לפטור מעירבון

החלטה

1.        ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את תביעת המערערים לפיצויים בגין מות המנוחה קריסטין ג'ורג' סעדה במהלך פעולה של כוחות צה"ל. המנוחה נפגעה מירי שעה שנסעה במכונית עם בני משפחתה בבית לחם. בני משפחה, הם המערערים, נפגעו גם הם מן הירי. בית המשפט פסק כי התנהגות החיילים בנסיבות העניין היתה התנהגות סבירה שבאה על רקע ירי שבוצע לעבר החיילים על ידי מחבלים, זמן קצר קודם להופעתה של מכונית המערערים. בית המשפט הוסיף וקבע כי השתלשלות העניינים במקרה זה מכניסה את האירוע תחת "פעולה מלחמתית" כמשמעותה בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952.

 2.        בבקשה לפניי נטען כי המערער 1 (להלן – המערער) עובד כמנהל בית ספר בבית סאחור ומשתכר כ-6,000 - לחודש. כן משמש הוא כסגן ראש עירית בית לחם ללא שכר. על יסוד האמור טוען המערער כי אין כל חשש שלא יעמוד בחיוב בתשלום הוצאות המשיבה אם ידחה הערעור והוא יחויב בהוצאות. המערערים מציינים כי בבית המשפט קמא עמדו הם בכל התשלומים שהושתו עליהם למימון חלקם בעלות חוות הדעת הרפואיות. לבסוף, נטען כי נוכח העובדה שהמשיבה הייתה נכונה לשלם למערערים לפנים משורת הדין סכום כלשהו, למרות דחיית התביעה, הסיכוי כי יחויבו בהוצאות הינו קטן. המשיבה מתנגדת לבקשה.

 3.        לאחר שעניינתי בבקשה, בתגובה לה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ככל שהבקשה מבוססת על הטענה כי אין חשש שהמערערים לא ישלמו הוצאות, אין בכך כדי להביא לפטור המבוקש. כידוע, על פי כללי הדיון, עם הגשת ערעור על יוזם ההליך להפקיד ערבון או ליתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בערעור (תקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). דרישה זו אינה תחומה לבעלי דין חסרי אמצעים. גם כאשר לא ניתן להצביע על חשש קונקרטי כי המשיב יתקשה בגביית הוצאות, גם אז יש להגן על זכותו של המשיב כי יעמוד לרשותו מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו. אכן, כל הליך ערעורי חייב בהפקדת ערבון בדרך של הפקדה במזומן או ערבות בנקאית, שתכליתו היא הגנה על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות באופן זמין וודאי (ראו, בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007). רק כאשר יוזם ההליך הוא גוף בעל איתנות כלכלית מוכחת, המכבד פסיקת הוצאות ללא יוצא מן הכלל, כגון בנקים וחברות ביטוח, הנוהג הוא להסתפק בהתחייבות עצמית כחלופה להפקדת ערבון במזומן או ערבות בנקאית. אשר לבעלי דין "מן המניין" כדי לזכות בפטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא יתקשה בגביית הוצאותיו, נדרש מבקש הפטור לעמוד בשני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית להפקיד ערבון וקיומם של סיכויים טובים להליך. במקרה שלפניי, המערערים לא טענו כי הינם נעדרים יכולת כלכלית. משלא נטען, וממילא לא הוכח, התנאי בדבר חוסר יכולת כלכלית, דין הבקשה לפטור מערבון להידחות, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך. הערבון שנקבע יופקד תוך 21 ימים, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.   

 ניתנה היום, ד' אלול תשס"ח (4.9.2008).